<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ג'</h1>
<h2>דף סז:</h2>
תשובה בס"פ אילו טריפות, אשר כתב מורי שאינך יכול לעמוד על סוף זה הדעת דאמ' בס"פ אילו טריפו' מורנא דבישרא אסירי דכוואר שרו ומפרש טעמ' דבישרא צריך שחיטה וכווארי לא צריכי שחיט', וקשי' לך דלעי' קאמ' דקוקני אם מיניה גבלי (אסירי) [שרי], וא"ת התם קודם שחיט' גבלי והותרו בשחיטת הבהמה משום כל בבהמה אם כן דמות יונה [ס"ט ע"א] תשתרי. תשובתי כמו שהקשי' הקש' בפר"ח, ואני תמוה על פר"ח רבינא היכי אכיל להו, הא פסקי' קוקני אסירי משום דעיילי באוסייה, ובכל מקום שנמצאים איכ' למיחש מעלמ' אתו, ושמא כגון שאנו רואין אותו דמחתיכות בשר הדג דמיניה גבלי קודם שחיט'. ומה שאתה מדמה מורנא דמשמ' לך שפירש אחר שחיט' לולד הבא מבן פקיעה (הבא על בן פקוע') דמותר ומורנא אסיר, איסתליק לפי' פר"ח דהאי מורנא פיר' קודם שחיט' ומשום הכי אסור דנולדו מאיסור אבר מן החי דשחיט' בהמה לא התירתה, וולד הבא מן הפקועות נולד מן ההיתיר, אבל לפי פירושך שפירשת אחר שחיטה, הא קא מרבה מקרא לרבות דרנין שבבהמה והאי פיר' קודם שחיט' לפי פיר' הקונטרי', לפי שעה לא גדלי ומאי דמקשי ליה מכווארי דפיר' לאחר שחיט' אלא ודאי קודם שחיטה פריש והיינו דקמקשי מדרנין. ואין לדמות הא מורנא לתולעי' שבפירות דהכא משום אבר מן החי הוא והכא משום שרץ ואין חילוק בין הנמצאין בתוכן בין דפרשי מיניה דכולהו אבר מן החי הוי, כך דעת תלמידך נוטה, ואם שגיתי, אתה הוריני. ולדבריך שאתה מדמה תולעי' שבבהמה לדמות יונה אמאי צריך קרא לרבות דרנין שבבהמה לאיסור הא אין לה פרסות ודמי ליונה דאין לה פרסה ומיעטה קרא מפרסה ולא צריך האי קרא. ועל מורנא שלח ר' שלום אלי פר"ח כמו שכתבת, ופי' באוסייה היינו בני מיעיים ועל כרחו י"ל כן שאי איפשר ליכנס לדג אם לא דרך פיו לבני מעיים. ותמהתי על אותו גאון מה עלה על דעתו לפרש כן שהרי היינו דרך בית הריעי, ועוד מאי דוחקי' כי ניים, היה לו לומר בלע כדתנ' [בכורות ז' ע"ב] דג טהור שבלע דג טמא. ודבריך שכתבת סותרי' זה את זה תחלה כתבת מה שהיה רבינא אוכל היינו תולעי' שנמצאו בחתיכ' דג כמו בחתיכת בשר, א"כ בכה"ג תולעים שבחתיכת בשר אסורי', הרי אתה מודה שתולעים של בשר אסורים אפי' בבשר שהתליע לאחר שחיט' ואע"פ שאינו בא מאיסורי אבר מן החי, ואחרי כן כתבת דאין זה דומה לבן פקועה דהכא איסור אבר מן החי ובן פקועה אינו איסור אבר מן החי, מאי האי. ועוד הקשית לי אם מורנא דומין לדמות יונה אמאי איצטריך לרבויי, כ"ש לדבריך דמפרשת דרנין קודם שחיט' פרשי הרי יש בהן איסור אבר מן החי אמאי איצטריך לרבויי. ועוד היה לך לכתוב אמאי אינו דומה לדמות יונה אם נמצאו בבהמה או שמא אתה סבור להתיר מורנא שנמצאו בבהמה לאחר שחיט' ואפי' פירשו דאינו דומה לדמות יונה, וכמו כן תרצה להתיר תולעים שבבשר שהתליע לאחר שחיט' לפי מה שכתב' באחרונה, ולא היא דודאי אסירי תרויהו. ופי' קוקני, תולעים שבבהמה הם ואם מיניה גבלי מותרי' אם נמצאו בבהמה לאחר שחיטה ודוק' מותרי' קודם שפירשו לאויר העולם שלא שרצו בארץ. אבל אם מעלמא אתו אסורי' אפי' לא שרצו דהא כבר שרצו ונאסרו קודם שנכנסו בבהמה, והיינו דפסק והילכת' קוקני אסירי דמעלמ' אתו באוסייה כשהבהמה ישינה נכנסה בחוטמה הילכך אסירי אע"פ שלא שרצו. והאי דקאסרי תולעי' דבישרא ודכוורי שרו, היינו שנמצאו בבהמה או בחתיכ' בשר ולאחר שפירשו מן הבשר שרצו והיינו דאיצטריך לרבות דרנין שבבהמה שנמצאו לאחר שחיט' ושרצו על הארץ כדאמ' לרבות תולעי' שבעיקרי תאנים דסד"א הואיל ומדבר היתר גבלין יהו מותרין קמ"ל ליהוו כמו תולעי' שבפירות שלאחר ששרצו אסורי', והיינו טעמ' דמותרי' כשנמצאו במעי בהמה לאחר שחיט' ולא שרצו וכגון שהיינו יודעין שנמצאו דרך בית הרעי דלא דמו לדמות יונה משו' דיונה טעונה שחיט' לפיכך שחיטת בהמה אינה מתרת אלא פרסה אבל אם נמצא בבהמה דבר שאינו טעון שחיט' אין צריך להתירו בשחיט' בהמה. ואם אינו שורץ על הארץ מותר, והיינו טעמ' נמי דלא דמי לוולד בן פקועה דההוא דבר שטעון שחיט' הוא ואינו אסור משום שרץ שורץ אלא משו' אבר מן החי והואיל ונולד מדבר שאינו טעון שחיט' שהותר בשחיטת אמו וגם בנו עד סוף הדורות אין טעון שחיט' (אבל תולעי' שבחתיכת בשר אפי' לאחר שחיט') שיש לוולד ליתן הנך המוליד וכמו שזה המוליד מחיים אין טעון שחיט' כמו כן הוולד אפי' הוא חי הואיל ומחיים אותה החתיכה של בשר היתה טעונה שחיט' גם הנולד ממנה אסור מחיים בלא שחיט', אבל כוורי דומין לבן פקועה כמו שכוורי מחיים מותרין כך הנולד מהם מותר בלא שחיט' והיינו כולד בן פקועה. ויכולני לפר' הואיל ותולעי' אינן דומין לדמות יונה, א"כ האי דקאמ' לעיל מיניה גבלין ומותרי' אפי' פירשו ושרצו אחר שחיט' הואיל ושחיט' טיהרתן הואיל ולאו בני שחיט' נינהו אבל תולעי' שנמצאו בחתיכת בשר אפי' לא פירשו ושרצו אסירי הואיל ולא הותרו בשחיט' בהמה, וגם באין מדבר שהוא טעון שחיט' מחיים, והיינו דאיצטריך קרא לרבות דרנין שבבהמה שנמצאו תוך חתיכת בשר שהתליע, והאי דנקט בבהמה כלומ' אע"פ שלא פירשו לארץ אפי' הכי אסירי הואיל ובאין מדבר שהיה טעון שחיט' ולא דמו לתולעים שבפירות שהם באין מדבר שאינו טעון שחיט' וכן תולעי' דכוורי ולא דמו לתולעי' שבפירות לאוסרן לאסור שפירשו דתולעים של כוורי דין הוא דכוורי יש להם להתירו מחיים אפי' שרצו כמו כוורי אבל תולעים שבפירות דין פירות יש להם כל זמן שאין שורצין מותרין.
